כיום, ארגונים מחויבים על פי חוק בהעסקה מגוונת של אוכלוסיות מסוימות, והנושא אף מהווה חלק מהאחריות התאגידית של הארגון - המתבטאת גם במדד ה-ESG ( מדד Environmental, Social, and Governance).

במרבית המגזר הציבורי והממשלתי, החוק, הפסיקה, התקשי"ר והנחיות הגופים הרלוונטיים הממונים על יישום הנושא, מטילים חובות נרחבים עוד יותר. בגופים אלה קיימת חשיבות מיוחדת לקידום הנושא, בשל ההשפעה שלהם על כל אזרחי ואזרחיות המדינה.

​​

מעבר לנושא הערכי ולחובה המשפטית, הטמעת עקרונות אלו בארגון מייצרת ערך עסקי ואסטרטגי משמעותי:

• חדשנות ויצירתיות פורצת דרך: מפגש בין אנשים מרקעים תרבותיים, חברתיים ופיזיים מביא לחדשנות ולפתרון בעיות מורכבות.

• גישה למאגרי כישרונות לא מנוצלים: התמקדות באוכלוסיות גיוון מאפשרת לארגונים לגייס עובדים ועובדות מצוינים/ת ובעלי מוטיבציה גבוהה – שלעתים נמצאים "מתחת לרדאר" של ארגונים אחרים.

• שיפור מוניטין ומותג מעסיק: חברות המקדמות גיוון נתפסות כערכיות ומובילות חברתית, דבר המחזק את אמון הלקוחות והמשקיעים.

• התאמה לשוק הלקוחות / מקבלי השירותים: שילוב אוכלוסיות הגיוון בארגון מסייע בהבנת צרכי קהל היעד עבור המגזר הציבורי והעסקי כאחד, ובפיתוח פתרונות יצירתיים ונגישים.

• הפחתת חשיפה משפטית ועמידה בחובות הדיווח: בין היתר בנושא עמידה ביעדי הייצוג ההולם של אוכלוסיות הגיוון, ושוויון הזדמנויות.

 

כדי לקדם העסקה מגוונת בארגון, לא מספיק לפעול בנקודות הקצה (למשל בשלב גיוס העובדים והעובדות או ריאיון העבודה), אלא נדרשת תכנית אסטרטגית סדורה. 

הפיכת ההעסקה המגוונת לתוכנית עבודה אסטרטגית ומדידה היא המומחיות שלי. אני מלווה ארגונים מאל"ף ועד ת"ו - החל בבניית תוכנית אסטרטגית מקיפה, המותאמת במדויק הן למאפייני הארגון ולצרכיו, והן למאפייני האוכלוסיות השונות, דרך יצירת פתרונות ודרכים קונקרטיות לקידום הנושא וכלה בליווי יישום התוכנית והטמעתה.